מזונות או לא להיות

רינת ואבי הכירו בזמן שרינת הגיעה לפגוש ידיד שלה במקום עבודתו. רינת הייתה מעוניינת לעבוד במקום העבודה של הידיד שלה, והוא האחרון הציג אותה, כבדרך אגב, בפני אבי, שהיה אחד המנהלים במקום. אבי ראה את רינת, "התרשם" מיכולותיה, הזמין אותה לשבת במשרדו ולספר לו מדוע לדעתה היא מתאימה לעבוד שם. בסיום פגישתם כתב מכתב למנהלי החברה, בו הוא פונה אליהם בהמלצה לקבל את רינת לעבוד שם, וכי במידה ויקבלוה הוא ישמח להעסיקה במחלקתו.

לאחר שיחתם זו התחיל אבי להתקשר לרינת, ולחזר אחריה. רינת הייתה באותו זמן בהליך גירושין, בו בעלה ניסה למרר את חייה בכל דרך אפשרית. באותם ימים לא הפריע לה שאבי נשוי, ושהוא מבוגר ממנה בעשרים שנים. הימים חלפו, ומערכת היחסים שלה עם אבי הלכה והעמיקה. פגישותיהם הפכו להיות תכופות יותר ויותר. אבי הקפיד שלא לשהות עם רינת במקומות ציבוריים. בכל פעם מצא אבי מפתחות לדירות של חברים. לעיתים, הלכו השניים לטייל עם חברים קרובים שלו, אנשי סודו. מייד לאחר גירושיה של רינת נסע אבי לחו"ל עם אשתו, ובשובו מהטיול הביא לרינת תכשיט במתנה.

גם בימים בהם אבי יצא להשתלמות ממקום עבודתו, שם שהה במשך שבוע שלם בבית מלון, הזמין את רינת לשהות ולהעביר איתו את הלילה. כאשר אישתו של אבי הייתה בהשתלמות ממקום עבודתה, נשאר אבי לישון במשך לילות שלמים אצל רינת. כל אותה העת הקפיד אבי שלא להיראות עימה בפומבי בין אנשים שהוא לא מכיר. למרות זאת, אבי שוחח מספר פעמים עם חברותיה של רינת, שהגיעו לדירת מגוריה בזמן שאבי שהה שם. באחת הפעמים בהן רינת כעסה עליו, הוא נתן לאימה של רינת מתנת פיוס עבור רינת. אימה של רינת, שלא הייתה מרוצה ממערכת היחסים בין ביתה הקטנה לאבי, מסרה לרינת את המתנה.

באחד מימי ההולדת שלה, שנים לאחר גירושיה, ולאחר מספר ימי הולדת שעברו עליהם יחדיו, שאל אותה אבי איזו מתנה היא רוצה הפעם ליום הולדתה. רינת השיבה לו שהפעם היא רוצה ילד במתנה. אמרה וקיבלה. לאחר כשלושה חודשים גילתה רינת שהיא בהיריון. לאחר לידת הילדה אבי הגיע לדירת המגורים של רינת, חיתל, האכיל ורחץ את התינוקת. אבי המשיך לקנות לרינת מתנות, והוא אף התחיל לרכוש מצרכי מזון עבור התינוקת, אולם עזרה זו הייתה דלה יחסית להוצאות הקטינה.

הימים עברו, ומערכת היחסים בין הצדדים עלתה על שירטון. רינת, עייפה ממחבואים, החליטה שהיא מעוניינת להיפרד מאבי. רינת הודיעה לאבי על כוונתה לסיים את הקשר ביניהם, וביקשה ממנו שיסייע לה במזונותיה של הקטינה. אבי מצידו התנגד בכל כוחו לסיום הקשר, וניסה לדבר על ליבה. לאחר שראה כי כלו כל הקיצין, וכי היא גמרה בדעתה לסיים את הקשר ביניהם, הודיע לה שהוא לא יסכים לתת לה סיוע קבוע. במשך חודשים רבים הוא לא שילם לה שום סכום.

רינת פנתה אליי לבדוק את זכויותיה. הסברתי לה שאין משמעות לכך שהם אינם נשואים, והוא חייב לשלם לילדה, באמצעותה, מזונות. הגשתי לבית המשפט תביעה לקביעה שאבי הוא אבי הילדה, ותביעת מזונות לילדה. רינת ביקשה שאישתו של אבי לא תגלה את דבר קיומה של התביעה. אני לא רוצה לפגוע בו, אמרה לי, רק שיסייע לי כלכלית בגידול הילדה. אבי, ששכר עו"ד יקר (ולוחמני), טען שהוא לא אבי הילדה, ואף הגדיל וטען שהוא בכלל לא מכיר את רינת. הכחשתו הגורפת עמדה לו לרועץ, שכן חברותיה של רינת שוחחו איתו. יתרה מכך, הוא שוחח עם רינת בטלפון בתדירות גבוהה מאוד, כך שניתן היה בנקל להוכיח את הקשר ביניהם גם בראיות אובייקטיביות. למרות טענתו כי הוא לא מכיר אותה, הוא התנגד לביצוע בדיקת רקמות. עוה"ד שלו טען שלא ניתן לחייב אותו במזונות כל עוד לא הוכח שהוא האבא.

בתגובתי לטענותיו טענתי שברגע שאדם מתנגד לבדיקת רקמות, יש לחייב אותו אוטומטית במזונות שכן אם הוא לא אבי הילדה מדוע שיתנגד לבדיקת רקמות. הצגתי גם את הראיות לקשר ביניהם. ראיות כאלה מקלות על בית המשפט את המלאכה. בית המשפט קיבל את טענותיי, וחייב את אבי בתשלום מזונות. אבי, ככל הנראה גם זאת בעצת עורך דינו, המשיך לסרבל את התביעה, וסירב לשלם את המזונות שנפסקו כנגדו. הוא היה בעל רכוש רב ועבודה מסודרת, כך שגם התחמקותו מתשלום המזונות הייתה מיותרת. מייד פתחתי תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות. אישתו של אבי קיבלה מכתב מלשכת ההוצאה לפועל, ואו אז גילתה את דבר קיומה של התביעה. אבי כמובן שילם את תשלומי המזונות מייד עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל. מכאן, הדרך לבדיקת רקמות הייתה קצרה. אבי כמובן נמצא כאביה של הילדה. לדבר זה יש משמעות להמשך חייה של הילדה. לאחר הליך קצר הוא חויב לשלם מזונות קבועים. לעיתים, הצד השני מסרבל את התביעה עד שבסוף הוא נפגע בעצמו.