גירושין – הוצאה לפועל

לשכת ההוצאה לפועל הינה לשכה מינהלית ביסודה, באמצעותה ניתן לגבות חובות ולבצע פסקי דין. גם בענייני משפחה ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך מימוש פסקי דין. קיימים מספר סוגים של פסקי דין בענייני משפחה אותם ניתן לממש באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

מימוש פסק דין למזונות – לאחר קבלת פסק הדין למזונות ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות מהחייב. ניתן לומר כי החוק "מתחשב" בזוכים הפותחים תיק הוצאה לפועל למזונות, ומעניק להם מספר יתרונות שאין לזוכים אחרים.

תיקון 29 לחוק ההוצל"פ ומאסר החייב – לאחר תיקון 29 לחוק ההוצל"פ, מעמיד חוק ההוצל"פ מספר מבחנים, שהם למעשה קשיים, במאסר חייבים בהוצאה לפועל. התיקון לחוק לא חל על חייבי מזונות. משמעות הדברים היא שניתן לאסור את חייבי המזונות מבלי שתיערך להם חקירת יכולת.

הברחת רכוש – גם רכוש אותו החייב מבריח, כגון חייבים הרושמים רכוש על שם אנשים אחרים, ניתן לעקל וזאת באמצעות נקיטת הליכים מתאימים.

כלי רכב של החייב – חייבים רבים נוהגים לנהוג על כלי רכב בעוד הם רושמים את כלי הרכב על שם מישהו אחר. ניתן לנקוט בהליכים המתאימים לצורך עיקול ומימוש כלי הרכב, גם אם הוא רשום על שם צד שלישי שאיננו החייב.

קיימים הליכים רבים בהם ניתן לנקוט כנגד החייב. בין ההליכים ניתן למנות את ההליכים הבאים:

  • עיקולים שונים ועיקול משכורת  – לצורך מימוש פסק הדין למזונות ניתן להגיש בקשות שונות כנגד החייב וכנגד רכושו. ניתן להגיש בקשות לעיקולים בבנקים ובמוסדות שונים, לרבות עיקול על משכורתו של החייב ממקום עבודתו. ניתן לעקל רכוש נוסף של החייב באמצעות עיקולים וצווים מתאימים, כגון עיקול מטלטלין וכד'.
  • הטלת הגבלות כנגד החייב – לאחר תיקון 29 לחוק ההוצל"פ ניתן להגיש בקשה להטלת הגבלות על החייב, לרבות בנושא יציאה מן הארץ, אי חידוש רישיון נהיגה, אי חידוש דרכון, הגבלות בבנקים ובחברות האשראי.
  • צו למסירת מידע – לאחר תיקון 29 לחוק ההוצל"פ ניתן להגיש בקשה למסירת מידע על החייב. מידע ניתן לקבל באמצעות לשכת ההוצל"פ מגופים שונים כגון חברת החשמל, רשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי, גופים שלטוניים וגופים רבים נוספים.

מניעת אפשרות של תשלום החוב לשיעורין – חוק ההוצל"פ קובע כי חייבים "רגילים" זכאים להגיש בקשה לפריסת החוב לתשלומים. לעומת זאת, בתיקי מזונות אין לראש ההוצאה לפועל סמכות לפרוס את החוב לשיעורין. משמעות הדבר היא שחייבי מזונות לא יכולים להגיש בקשה לתשלומים. ההיגיון לכך נעוץ בתפקידיו של בית המשפט למשפחה, שדן ופסק את פסק הדין למזונות. בית המשפט למשפחה בחן את יכולתו הכלכלית של החייב, ובהתאם לכך קבע מהו גובה המזונות שהחייב צריך לשלם. ראש ההוצל"פ לא מוסמך לדון בתשלומים שבית המשפט למשפחה קבע, ולהוות מעין ערכאת ערעור על בית המשפט למשפחה (הדרך לפעול נגד החלטת בית המשפט למשפחה, במידה וקיימת טענה כי בית המשפט לא בחן כראוי את יכולותיו של החייב במזונות, היא באמצעות הגשת ערעור לערכאה שמעל לבית המשפט למשפחה).

פריסת חוב המזונות על ידי בית המשפט למשפחה – הדרך לפרוס את חוב המזונות היא באמצעות פנייה לראש ההוצל"פ בבקשה שיאשר לחייב לפנות לבית המשפט למשפחה לצורך פריסת חוב המזונות לשיעורין. כלומר, לראש ההוצל"פ בעצמו אין סמכות להורות על פריסת חוב המזונות לשיעורין, אלא הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה, כאשר לצורך פנייה לבית המשפט למשפחה יש צורך לקבל את אישורו של ראש ההוצל"פ.